נולדה: אור לל”ג בעומר י”ז באייר תשט”ו, 9.5.1955

נפטרה: ט”ו באלול תשע”ב, 2.9.2012

חנה נולדה בקיבוץ שלוחות להוריה, טרודי ואהרון וָלַך, ולאחֵיה ואחיותיה, עמוס, שולמית, נעמי ודוד.

חנה למדה בבית הספר המשותף של משקי הקיבוץ הדתי בשדה אליהו (שק”ד), ועם סיום הלימודים התגייסה לצה”ל שם שימשה מורה חיילת. בתפקידה, לימדה נשים מבוגרות בקריית שמונה קרוא וכתוב. עם רבות מהן שמרה על קשר קבוע.

אחרי השירות הצבאי הגיעה חנה למעלה גלבוע במסגרת שנת שירות ושם הכירה את משה.

חנה ומשה נישאו והביאו לעולם את דקלה, נתן, יובל, ערן ויאיר.

חנה בחרה בתחום החינוך ורצתה להיות גננת, והלכה ללמוד בסמינר אורנים.

היא הייתה גננת מוערכת ואהובה, אשר שמה דגש על אהבת התורה ואהבת הארץ, והעשירה דורות של ילדים בטבע, באמנות ובמוזיקה.

חנה הייתה אוזן קשבת לכל אדם ושמחה לעזור בשקט וביעילות היכן שצריך. זכורה התנדבותה המסורה בעמותת אם לאם בקהילה בליווי יולדות בשנה הראשונה אחרי הלידה.

חנה הביאה אתה לכל מקום ולכל אדם שמחת חיים, צחוק מתפרץ, אופטימיות אינסופית ומטעמים מפרי ידיה. חנה אהבה מאוד לשהות במטבחה הנעים, ובמזווה שלה תמיד יכולת למצוא קופסאות מלאות בעוגיות.

חנה זכתה לשמוח בחתונתם של שלושה מילדיה ולראות את הנכדים הראשונים, לפני שהלכה לעולמה אחרי מחלה קשה והיא בת 57 בלבד.